מרכיבי תביעת הרשלנות הרפואית

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה אזרחית הנוגעת לטיפול רפואי שניתן למטופל, אשר גרם לו לנזק. על מנת להצליח בתביעה זו, על התובע להוכיח את קיומם של רכיבי עוולת הרשלנות.

מהי רשלנות?

רשלנות היא סטייה מרמת הזהירות הסבירה הנדרשת מאדם סביר במצב נתון. ברפואה, רשלנות נקבעת על פי אמות המידה הרפואיות המקובלות באותה עת. כלומר, על הרופא או העובד הרפואי לפעול בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים, ולפי הידע והניסיון הרפואיים הקיימים באותה עת.

סטייה מרמת הזהירות הסבירה יכולה להתבטא בדרכים שונות, כגון:

אי-אבחון מחלה או מצב רפואי: אי – אבחון של מחלה או מצב רפואי עלול לגרום להחמרה במצבו של המטופל, או אף למותו. לדוגמה: אם רופא מתעלם מממצאים מחשידים, וכתוצאה מכך המטופל מפתח מחלה קשה, ניתן לטעון כי הרופא התרשל.

מתן טיפול רפואי שגוי או בלתי הולם: מתן טיפול רפואי שגוי או בלתי הולם עלול לגרום לנזק למטופל. לדוגמה, אם רופא רושם למטופל תרופה שגויה, וכתוצאה מכך המטופל מפתח תגובה אלרגית, ניתן לטעון כי הרופא התרשל.

אי-מתן טיפול רפואי הנדרש: אי-מתן טיפול רפואי הנדרש עלול לגרום להחמרה במצבו של המטופל, או אף למותו. לדוגמה, אם רופא לא מזהה סימן מחשיד, וכתוצאה מכך המטופל מפתח מחלה קשה, ניתן לטעון כי הרופא התרשל.
התעללות או הזנחה של מטופל: התעללות או הזנחה של מטופל יכולות להיחשב כרשלנות רפואית. לדוגמה, אם עובד צוות רפואי מכה או מתנכל למטופל, ניתן לטעון כי העובד התרשל.

מהם הגורמים המשפיעים על קביעת הרשלנות הרפואית?

ישנם מספר גורמים המשפיעים על קביעת הרשלנות ברפואה, כגון:

• הידע והניסיון המקצועיים של הרופא או העובד הרפואי – רופא בעל ניסיון רב יותר צפוי להיות מודע יותר לאפשרויות הטיפול, ולכן צפוי ממנו לפעול ברמת זהירות גבוהה יותר.
• הנסיבות הספציפיות של המקרה – במקרים מסוימים, גם סטייה קלה מרמת הזהירות הסבירה עשויה להיחשב כרשלנות. לדוגמה, אם רופא מטפל במטופל במצב חירום, הוא צפוי לפעול במהירות וביעילות, גם אם הדבר כרוך בסטייה מסוימת מרמת הזהירות הסבירה.
• התוצאה של הרשלנות – ככל שהתוצאה של הרשלנות חמורה יותר, כך גדל הסיכוי להוכיח רשלנות. לדוגמה, אם רשלנות של רופא גרמה למוות של מטופל, הסיכוי להוכיח רשלנות גבוה יותר מאשר אם הרשלנות גרמה רק לפציעה קלה.

מהו נזק?

נזק הוא פגיעה בגופו או בנפשו של אדם.

בנזק גוף – מדובר בפציעה, מחלה או מוות.

בנזק נפשי – מדובר במצוקה נפשית, מפח נפש, או אובדן יכולת תפקודית.

על מנת להוכיח נזק, על התובע להציג ראיות חותכות, כגון:

• חוות דעת רפואית המאשרת את קיומו של הנזק.
• מסמכים רפואיים המעידים על הנזק.
• עדויות של עדים שהיו עדים לנזק.

מהן קשר סיבתי?

קשר סיבתי הוא הקשר בין הרשלנות לנזק שנגרם למטופל. על התובע להוכיח כי הנזק שנגרם לו נגרם כתוצאה מהרשלנות של הרופא המטפל.

קשר סיבתי יכול להיות קשר סיבתי ישיר או קשר סיבתי עקיף.

קשר סיבתי ישיר – כאשר הנזק נגרם ישירות מהרשלנות. לדוגמה, אם רופא מתעלם מסימן מחשיד, וכתוצאה מכך המטופל מפתח מחלה קשה, קיימת קשר סיבתי ישיר בין הרשלנות לנזק.

קשר סיבתי עקיף – כאשר הנזק נגרם בעקבות אירוע אחר, אשר גרם לו באופן עקיף. לדוגמה, אם רופא נותן למטופל תרופה שגויה, וכתוצאה מכך המטופל מפתח תגובה אלרגית, קיימת קשר סיבתי עקיף בין הרשלנות לנזק.

תהליך הגשת התביעה

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט, על התובע לפנות לעורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יסייע לתובע לאסוף את הראיות הדרושות להוכחת שלושת רכיבי התביעה, ויגיש את התביעה לבית המשפט.

הליך הגשת התביעה יכול להימשך מספר שנים, עד להכרעת בית המשפט. אם בית המשפט יקבל את התביעה, הוא יורה לנתבע לשלם לתובע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו.

סיכום

תביעת רשלנות רפואית היא הליך משפטי מורכב, אשר דורש הוכחת שלושה רכיבים עיקריים: רשלנות, נזק וקשר סיבתי. על התובע להיעזר בשירותיו של עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יסייע לתובע לאסוף את הראיות הדרושות להוכחת שלושת רכיבי התביעה, ויגיש את התביעה לבית המשפט.

בנוסף, על התובע להקפיד על תיעוד מדויק של כל האירועים הרלוונטיים למקרה, לרבות תסמינים רפואיים, טיפולים רפואיים וכו'. תיעוד זה עשוי להיות חשוב להוכחת הרשלנות והנזק שנגרם למטופל.