פנייה לייעוץ אישי



    פרטי יצירת קשר:

    רחוב יגיע כפים 2,
    בית פיילוט, קומה 2
    תל אביב 677786

    טלפון: 077-9974772

    מידע חשוב נוסף

    רשלנות רפואית: אחריות בתי חולים לנפילות של חולים

    שכיחות הפציעות הנגרמות כתוצאה מנפילה, עולה ככל שגיל הנופל מתקדם יותר וככל שמצבו הרפואי רעוע יותר. נפילות עלולות להתרחש במצבים רבים שבהם לאדם אין שליטה על שריריו ולמעשה מאבד את יכולת יציבותו.

    רשלנות רפואית: אחריות בתי חולים לנפילות של חולים

    השפעת הנפילה על האדם באה לידי ביטוי במגוון רחב של פציעות: שברים, בריחת סידן, פגיעה בעמוד השדרה, ועד מוות. אך לא מזמן נתוודענו למקרים שבהם נפילות אירעו במהלך ריצה או ירידה מהירה למרחב מוגן, האדם נפגע תוך כדי נפילה ונפטר לאחר מכן. אלו אומנם מקרי קיצון, אולם הסכנה קיימת תמיד ותלויה רבות באופי הנפילה, מקום הנפילה והמאפיינים האישיים של הנפגע.

    חלק מהנפילות אינן ניתנות לצפייה וממילא אין אפשרות להקדים תרופה למכה ולמנוע את הנפילה, אולם ישנם מקרים רבים שבהם מצבו הגופני של האדם מעיד על סכנה ממשית לפציעה תוך כדי נפילה כגון:

    1. ראייה לקויה
    2. חוסר שיווי משקל בשל נטילת תרופות
    3. מפגעים סביבתיים
    4. חולשה גופנית מובהקת

    אחד המקומות שבהם מתרחשות נפילות בתדירות גבוהה, הוא בית החולים. דווקא מקום זה הנמצא תחת השגחה רפואית תמידית, מועד לפורענות הנובעת מעצם העובדה שרבים מהשוהים בבית החולים, הם חולים, קשישים או ילדים קטנים – הזקוקים להשגחה סביב השעון. חשוב לזכור כי נפילה עלולה להתרחש במצבים שונים כמו נפילה ממיטה, נפילה בשירותים, באמבטיה, בחללים ציבוריים עקב מכשול ועוד.

    בשל כך, קיימות תביעות רבות המוגשות כנגד בתי החולים בגין פציעות או אפילו מוות, שנגרמו כתוצאה מנפילות בין כותלי בתי החולים.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      התמודדות הרשויות עם אירועי נפילה בבתי החולים

      רשויות הבריאות במדינת ישראל, ערות לבעיה זו, ופועלות במישורים שונים לאיתור וזיהוי מוקדם של סכנה לנפילת חולים מאושפזים, מקיימות הדרכות למניעת מצבי נפילה ואף פועלות למניעה מוקדמת של התגברות הסיכון לנפילת חולים. יש לדעת כי בכל בית חולים קיימות מנהלות סיעוד שתפקידן לטפל באוכלוסיית המאושפזים בגילאים מתקדמים החשופים בדרך הטבע, להסתברות גבוהה יותר לפציעה תוך כדי נפילה. במסגרת חוזר שהוציא משרד הבריאות להנהלות בתי החולים, נקבעו תחומי אחריות, סמכות ואיתור מטופלים בסיכון.

      כך למשל, הוגדרה סמכות האחות האחראית:

      1. איתור מסוכנות וזיהוי גורמי סיכון
      2. הפעלת תוכנית התערבות למטופלים בסיכון
      3. הדרכת החולה ובן משפחתו על הסכנות הטמונות במרחב הסביבתי ועל הגורמים המשפיעים על סכנת הנפילה.

      החוזר אף מגדיר את הדרכים לאיתור מסוכנות לנפילה, איתור הכולל בחינת מצב הניידות של החולה, בדיקת עברו הרפואי, גורמי סיכון ייחודיים, מאפייני הסביבה שבה שוהה החולה, ועוד.

      למרות כל הטיפול המניעתי, רבים המקרים של נפילות חולים בין כותלי בית החולים, וכאן עולה שאלת אחריותם של בתי החולים למצבים אלו, שאלה שנבחנת לאור יסודות עוולת הרשלנות.
      אחריותם של בתי החולים מן ההיבט המשפטי של עוולת הרשלנות

        פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        כדי להוכיח כי הנתבע התרשל, הרי שעל התובע לייסד את תביעתו על עקרונות עוולת הרשלנות:

        1. קיומה של חובת הזהירות כלפי הניזוק
        2. הפרת חובה, היינו התרשלות
        3. נזק שאירע המקיים קשר סיבתי עם ההפרה הנטענת.

        ככלל, בתי המשפט יצאו מההנחה הברורה שבתי החולים אחראים כלפי החולים הבאים בשעריהם וכי קיימת חובת זהירות, אף חובת זהירות מוגברת, בשל מצבם הרפואי של החולים. עיקר המחלוקת המשפטית במרבית מקרי תביעת רשלנות נגד בית חולים, נובעת מבחינת ההוכחות הנוגעות לשאלת התרשלות בית החולים, וכן לשאלת הקשר הסיבתי בין הנפילה שאירעה, לבין הנזק שנגרם לחולה.

        בתיקי תביעה רבים קבע ביהמ"ש כי הפעולות שננקטו ע"י בית החולים כגון חלוקת דפי הדרכה לחולה ולמשפחתו ומתן הנחיות, אינן מספיקות כדי לפטור את בית החולים מאחריותו. בתי המשפט קבעו כי במקרים רבים מתן ההנחיות אין בהן כדי להועיל לחולים מסוימים וכי הנסיבות החיצוניות שגרמו לנפילה, למשל, מיטה ללא קורות, העדר מוט תמיכה בשירותי החולים, או מכשולים שלא הוסרו בחדרי החולים – יש בהם כדי לבסס את הוכחת התרשלות בית החולים.

        על בית החולים היה להפעיל ראייה ארוכת טווח ולצפות את האפשרות של נפילת חולים, למרות הפעולות המניעתיות שנקט בית החולים.

        גישת בתי המשפט לשאלת אחריות בתי החולים מנסה לאזן בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד המגבלות הקיימות בבתי החולים מבחינת מעקב אחר כל חולה וחולה, העלויות הכרוכות בכך המושתות בסופו של דבר על הציבור, ומצד שני, נקיטת אמצעי הגנה סבירים המותאמים לאופי האוכלוסייה השוהה בבית החולים.

        אם נוכח בית המשפט כי באמצעים סבירים שאינם כרוכים במשאבים כגון מיטה מותאמת ללא יכולת לרדת ממנה ללא עזרה, מתן אפשרות לבן משפחה לשהות ליד החולה, אמצעים עזר פשוטים שנועדו לסייע לחולה כשהוא מועד, הן בחדרו והן בחללים נוספים – ניתן היה למנוע את הנפילה, תהא אשר תהא, הרי שבית החולים יימצא חייב בדין ועליו תוטל האחריות לנפילתו של הניזוק.

        בסופו של דבר יש לזכור כי כל פיצוי כספי שיושת על בית החולים, בסופו של דבר מגולגל לכיסי האזרחים ויוצא מהקופה הציבורית, אשר על כן נוקטים בתי המשפט בזהירות יתר בבואם לקבוע האם חטאו בתי החולים ברשלנות, שאלה שיש בה כדי לקבוע את גורל התביעה המוגשת.

        סיכום: מקרי נפילה שכיחים בכל גיל ובכל מצב, אולם אופייניים יותר לאוכלוסייה מוחלשת כמו קשישים וחולים. הרשויות מנסות להתמודד על תופעה זו במגוון דרכי הדרכה ומניעת הסיכון. יחד עם זאת, רבים המקרים של תביעות רשלנות בגין נפילה, אולם אלו נבחנות במשנה זהירות ע"י בתי המשפט.

        *האמור בעמוד זה ובשאר עמודי אתר carelessness אינו מחליף ייעוץ משפטי, אין בו משום חוות דעת או עצה משפטית. לפיכך, יובהר, העושה שימוש בתוכן – עושה זאת באחריותו.

        לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
        פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

          מידע חשוב נוסף