לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-6001112

רשלנות רפואית – האתר המקיף בישראל בנושא רשלנות רפואית

עורכי דין רשלנות רפואית

נזקי גוף רבים נגרמים כתוצאה מרשלנות רפואית בטיפול. נזקים מיותרים, המתבטאים בנכויות, הגבלות ובמקרים קשים יותר אף במוות. רשלנות רפואית מתבטאת במגוון צורות, החל מאי אבחון מחלה בזמן, הגורם לאובדן סיכויי החלמה, אי מתן טיפול מתאים, סיבוכים בניתוח, רשלנות בלידה וכן הלאה.

באתר זה פתחנו עבורכם צוהר לעולם הרשלנות הרפואית על היבטיה השונים, תוך מתן הסברים בהירים, בשים לב לפסיקה עדכנית של בתי המשפט בסוגיות הנובעות מתחום הרשלנות הרפואית.

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אביטל פז


רשלנות רפואית

המוסדות הרפואיים נתבעים, חדשות לבקרים, בידי חולים ובני משפחותיהם, בגין רשלנות רפואית, המתבטאת באי מסירת מידע מספק לחולה, תקיפה בשל אי הסכמת החולה טרם ביצוע הטיפול בו, וכן הלאה. המשותף לכל התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית הוא קיומו של נזק, שנגרם, כך לטענת התובע, כתוצאה ממחדלו של הרופא המטפל. הישנותן של תביעות אלו מעלה את השאלה, האם כל טעות מקימה עילת תביעה ברשלנות רפואית? והאם ראויה הגישה המגלה אפס סובלנות כלפי מחדלים רפואיים, בשים לב שגם רופאים הם בשר ודם?

רשלנות רפואית מהי?

בטרם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, יש לשאול אילו מעשים והתנהגויות נכללים בקטגוריית רשלנות רפואית? האם כאשר רופא אינו מאבחן בדיוק את המחלה, מוגדר הוא כרופא רשלן? האם טעות במתן מרשם רפואי עולה לכדי רשלנות? האם אי גילוי מידע, די בו בכדי לבסס תביעה? סוגיות לא פתורות אלו ממחישות את הצורך בקו גבול ברור שיסייע בתחימת המקרים הגבוליים, ויימנע הגשת תביעות סרק, שאינן מגלות עילת תביעה.

בתי המשפט קבעו את המבחן אשר בהתקיימו ניתן יהא לדעת האם עסקינן במקרה הגובל ברשלנות רפואית, אם לאו. מבחן זה בוחן, האם בנסיבות העניין, בעת התרחשות האירוע הנטען, הרופא/הסניטר/האח נהג בהתאם לפרקטיקה הרפואית והנורמות המקובלות והסבירות בקרב בעלי המקצוע עימם הוא נמנה? האם נהג הוא כעל מקצוע סביר ומקצועי, בשים לב לנסיבות האירוע ולפרקטיקה הנוהגת באותה העת?

ישנם מספר מקורות חוקיים, עליהם ניתן לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית, והם חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996 , פקודת הנזיקין (נוסח חדש), וכן פקודת הרופאים, תשל"ז-1976.

תביעות בגין רשלנות רפואית מתאפיינות, במרבית המקרים, בביצוע המחדלים הבאים: החל מאבחון מחלה מוטעה הנגוע ברשלנות, עובר באי מתן טיפול תרופתי ההולם את המחלה, ויכול אף להגיע לביצוע ניתוחים מיותרים ואף מזיקים, בדרך אי גילוי מידע אודות הטיפול, הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו, ומגיע לאי קבלת הסכמת החולה לביצוע טיפול רפואי בו, העולה לכדי ביצוע עוולת התקיפה.

בביצוע, אחד או יותר, מן המחדלים המנויים לעיל, מפר הרופא המטפל את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי המטופל, ובכך, גורם לנזק אשר, למעשה, מהווה את הבסיס לתביעה בגין רשלנות רפואית.

הוכחת התביעה בגין רשלנות רפואית

כאשר מוגשת תביעה בגין רשלנות רפואית על התובע-הניזוק להוכיח כי הרופא המטפל הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, ובמחדלו גרם לנזקו. סדרי הדין קובעים, כי לצורך הוכחת דבר מה שברפואה, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית שתבסס את הרשלנות הרפואית הנטענת מהפן המקצועי, ותראה, כי רופא סביר ומיומן, באותן הנסיבות ובאותה העת, לא היה נוהג באותו האופן. חוות הדעת מטעם התביעה צריכה להראות רשלנות רפואית באופן התנהלותו של הרופא המטפל, בכך שלא צפה את קרות הנזק, בטרם עת. בשים לב לכך, שטיב התנהגותו של הרופא "איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה; רופא בשר ודם עשוי לטעות ולא כל טעות מהווה רשלנות" (ע"א 323/89 קוהרי נ' מדינת ישראל, פ"ד מ"ה(2) 142).

משקלה של פרקטיקה רפואית בתביעה בגין רשלנות רפואית

אמת המידה לבחינת סבירות התנהגותו של הרופא, נבחנת, כאמור, לאורן של הנורמות הרפואיות והפרקטיקה הנוהגת בעת האירוע. אולם, יתכנו מקרים בהם יקבע בית המשפט, כי לפרקטיקה הנוהגת אין משקל מכריע, וכי למרות היותה הנורמה המקובלת, הרי היא כשלעצמה הייתה רשלנית. יחד עם זאת נקבע בפסיקה, כי קביעה זו תיתכן אך במקרים נדירים. "העובדה שרופא נהג בהתאם לפרקטיקה המקובלת בתחומו באותו זמן, היא כשלעצמה, אינה מעניקה לו הגנה מוחלטת. לעולם מצוי הכוח בידי בית-המשפט לקבוע, כי פרקטיקה נהוגה זו אינה עולה בקנה אחד עם חובת הזהירות של רופא כלפי מטופל. עם זאת, רק במקרים חריגים תסווג פרקטיקה כללית ונוהגת, כרשלנית" (ע"א 935/95 רביד נ' קליפורד ואח', נ"ב(4), 736).

לסיכום – אתר רשלנות רפואית

תכני אתר רשלנות רפואית פרוסים לפניכם במגוון מאמרים מקצועיים המופיעים בתפריט מאמרי רשלנות רפואית שמימין. השתדלנו להקיף את הנושאים הבוערים והחשובים שהחיפוש אחריהם נפוץ. נקווה שבאמור במאמרים תמצאו את התשובה לשאלתכם.

עו"ד פז: "אדם שנפגע מאירוע נזיקי שפגע בגופו ובנפשו עומד חסר אונים אל מול המערכת הבירוקרטית וחוסר האכפתיות של חברות הביטוח, דווקא בשעותיו הקשות ביותר. אני מרגישה תחושת סיפוק ומימוש עצמי מהיכולת לעזור לאנשים במאבקם, להקשיב למצוקותיהם ולהלחם עבורם, ללא פשרות, מול כל המערכות השונות כדי להשיג עבורם את תוצאות הטובות ביותר".

עו"ד אביטל פז בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, הוסמכה כעורכת דין בשנת 1992 והינה בעלת ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי ברשלנות רפואית לאחר היכרות רבת שנים עם שני הצדדים התובעים והנתבעים. ליצירת קשר עם עו"ד אביטל פז 03-6001112.

פנייה לייעוץ אישי





האמור בעמוד ובאתר רשלנות רפואית אינו תחליף לייעוץ משפטי. מידע משפטי מטבעו מתיישן, ואין הבעלים של האתר מתחייב כי האמור לעיל מעודכן ומתעדכן, כך שבכל מקרה אין להסתמך על האמור, כל העושה כן עושה זאת על דעת עצמו ואחריותו בלבד.