אנשים רבים מטופלים כיום בתחום האורתופדיה העוסק בליקויים במערכת העצמות והשרירים בגוף. בדומה לתחומים רפואיים אחרים, מדי פעם אנו עדים לרשלנות רפואית בתחום האורתופדיה, שמובילה למגוון פגיעות ונזקים.
כיצד מתבטאת רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה? מה הנזקים שנגרמים מרשלנות רפואית אורתופדית? מתי ניתן לקבל פיצוי בגין הנזקים שנגרמו? ואיך לבחור נכון ייצוג משפטי בתביעות רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה?
כיצד מתבטאת רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה?
רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה יכולה להתבטא במגוון דרכים, כמו:
- אבחון אורתופדי שגוי – הגורם למשל, לשיקום ואיחוי לא תקינים לאחר שבר או לנזקים הנגרמים מדלקת וזיהומים שלא טופלו במועד.
- טיפול שלא בוצע כהלכה – הגורם למשל לקושי בתנועה או לשיתוק. טיפול לא ראוי יכול להתרחש לא רק במהלך הטיפול עצמו, אלא גם לאחר ביצוע הטיפול או בתקופת ההחלמה.
- טיפול ללא הסכמת המטופל – למטופל ישנן זכויות רבות הנמנות בחוק זכויות החולה. אחת מהזכויות של המטופל היא זכותו להסכים לטיפול המוצע לו. הסכמת המטופל חייבת להיות הסכמה חופשית ומדעת. אין זה מספיק שהמטופל יאשר את הטיפול, אלא עליו לקבל את כל המידע הרלוונטי לטיפול, לרבות הסיכונים הטמונים בהליך לפני מתן האישור לטיפול.
- מתן הוראות שגויות למטופל – על הרופא המטפל לתת את מלוא ההוראות המדויקות למטופל, לפני ההליך הטיפולי, במהלכו, וגם לאחריו, כדי למנוע נזק שיגרם למטופל בלא המידע הרלוונטי.
מה הנזקים שנגרמים מרשלנות רפואית אורתופדית?
הנזקים הנפוצים שנגמרים מרשלנות רפואית, יכולים להיות בין היתר: דלדול עצם, זיהומים, נמקים, פגיעות או שיתוק בגפיים ובחוט השדרה הפוגעים בתפקוד ובניידות, נזקים עצביים, נזקים מוחיים, כאבים כרוניים, קשיים רגשיים ואף מוות.
מתי ניתן לתבוע על רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה?
על הרופא המטפל בתחום האורתופדיה, מוטלת חובת זהירות של רופא סביר בתחום. החלטות הרופא המטפל והפעולות אותן הוא נוקט, חייבות להתבסס על שיקול דעת סביר ברמה המקובלת, על פי הידע הרפואי הנתון והנורמות המקובלות בתחום האורתופדיה באותה העת. חובת הזהירות של הרופא, נגזרת מהיחס של רופא-מטופל, והיא נמדדת בהתאם למבחן הציפיות.
על פי מבחן הציפיות, נבחנות שתי שאלות. הראשונה היא האם הרופא היה יכול לצפות את הנזק שנגרם, בהתאם לידע הנתון באותה העת בתחום הרפואה בכלל ובתחום האורתופדיה בפרט? אם התשובה על כך היא בשלילה, לא ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית.
אם התשובה על כך היא בחיוב, נשאלת השאלה השנייה. האם הרופא היה צריך לצפות את הנזק שנגרם, בהתאם לנורמות הרפואיות שנהוגות בתחום האורתופדיה?
התשובות לשאלות אלו תיבחנה על פי התנהלות הרופא, המידע אותו הרופא נתן למטופל, אופן האבחון הרפואי, אופן קבלת ההחלטות שהוא קיבל, הפעולות אותן הוא נקט או מהן הוא נמנע במהלך הטיפול ולאחריו ועוד.
בעניין זה חשוב להבהיר, שיתכנו טעויות בשיקול דעתו של רופא, שלא יחשבו לרשלנות רפואית, אם הרופא פעל כפי שמצופה היה מרופא סביר.
מה לעשות כדי לקבל פיצוי בגין רשלנות רפואית אורתופדית?
במקרה שהייתה רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה, יש לבחון את הנזק שנגרם. רשלנות רפואית שבמזל הסתיימה ללא נזק, לא מזכה בפיצויים כספיים.
בנוסף לבחינת הנזק, יש גם להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לנזק שנגרם. מטופלים רבים סובלים מנזקים ונכויות, שנגרמו בשל מחלתם או הפציעה שלהם, ולא בשל רשלנות רפואית של הרופא המטפל.
לצורך הוכחת הנזק שנגרם והקשר הסיבתי, יש לפנות לעורך דין העוסק בתחום האורתופדיה, ולמומחה רפואי בתחום שיעריך את הנזק שנגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית, ולהגיש תביעה לפיצוי בהתאם.
איך לבחור נכון ייצוג משפטי בתביעות רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה?
בשורה התחתונה, לא פשוט להוכיח רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה שגרמה לנזקים, ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין. אך לא כל עורך דין יכול לייצג אתכם בתביעות רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה, וחשוב לבחור נכון את עורך הדין המתאים.
כדי לבחור נכון עורך דין מתאים, חשוב לבחור בעורך דין שיש לו ניסיון בתביעות רשלנות רפואית בתחום האורתופדיה.
מדובר בתחום סבוך ומורכב הדורש ידע והבנה בנושאים הרפואיים, והכרות עם אנשי המקצוע המתאימים שיוכלו להכין עבורכם חוות דעת מתאימה. חשוב להבין שההכרעה בתביעות רשלנות רפואית, מתבססת ברובה על חוות דעת רפואיות, ולכן הכרות עם המומחים המתאימים בתחום, היא חשובה מאין כמוה.