פנייה לייעוץ אישי



    פרטי יצירת קשר:

    רחוב יגיע כפים 2,
    בית פיילוט, קומה 2
    תל אביב 677786

    טלפון: 077-9974772

    מידע חשוב נוסף

    תביעה לפיצוי של מיליון ₪ בגין נפילה ממיטה בבי"ח

    לפנינו מקרה מצער בו אישה אשר הייתה מאושפזת בבית החולים הדסה בירושלים, נפלה ממיטתה ונפטרה. מה מידת בית החולים לאחריות? האם הוכחה התרשלות? האם ניתן היה לפעול אחרת? לפניכם פסק דין המתאר את הרגע למקרה, את טענות ההגנה, ואת החלטות כבוד השופט גל, בבית המשפט המחוזי בירושלים.

    תביעה לפיצוי של מיליון ₪ בגין נפילה ממיטה בבי"ח

    הרקע לתביעה

    1. גב' פנינה לוי ז"ל אושפזה בבית חולים הדסה בירושלים כשהיא סובלת מנמק בשתי אצבעות בכף רגלה. הכאבים העזים אשר לא פחתו עם השימוש במשככי כאבים, הביאו את גב' לוי לבית החולים.
    2. יום לאחר אשפוזה, סבלה גב' לוי מאי שקט קשה בלילה, כשניסתה לרדת מהמיטה, השחילה את רגליה בין הסורגים המורמים, כשהיא צועקת מכאבים.
    3. בשלב מסוים, המיטה הועברה למסדרון מול תחנת האחריות, והסורגים הורדו למטה, על מנת שגב' לוי לא תפגע בעצמה. לאחר מנת תרופות נוספת נרדמה גב' לוי והאחריות השגיחו עליה. סורגי המיטה לא הורמו בחזרה.
    4. באותו יום היה עומס רב במחלקה וסמוך לשעה 3:00 לפנות בוקר, נפלה המנוחה מהמיטה, ונחבלה קשות בגופה ובפלגי גוף אחרים.
    5. לאחר שלושה שבועות, ניתוח דחוף וטיפול נמרץ, נפטרה פנינה לוי.

    בעלה, יצחק לוי הגיש תביעה שטוענת, כי בית החולים אחראי בשל עוולות נזיקין ועוולות רשלנות וקיצור תוחלת חייה של אשתו. ה"רשלנות חמורה ונפשעת” צוין בכתב התביעה והדרישה לפיצוי עמדה על 1,000,000 שקלים.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      מה טוענת ההגנה?

      ראשית, "הנתבעת אינה כופרת באירוע עצמו", מצוין בפסק הדין, כלומר, בית החולים מבין כי נפילתה של המנוחה האיץ אותה אל מותה והיה האירוע הדומיננטי שגרם לפטירתה. עם זאת, בית החולים טוען כי האירוע לא מגלה אחריות ורשלנות, מכיוון שהצוות הרפואי פעל בסבירות ושיקול דעת.

      בואו נבדוק את שאלת האחריות

      בפסק הדין נשאלת שאלת האחריות לתוצאות "רק לאחר מכן, אם תיקבע האחריות, יש לבחון את סוגיית הנזקים". מה אומרת האחריות? "חולה תשוש, נתון להשפעת תרופות משככות כאבים ומטשטשות, נופל ממיטתו בהיותו מאושפז בבית החולים, מעידה על פעולה בלתי תקינה הטעונה הסבר מצד בית החולים", מצוין בפסק הדין.

      מובן שמתקיימת חובת הזהירות הנדרשת לעוולת הרשלנות, כשמדובר על חולה המאושפז בבית חולים, כל שכן חולה הנתון להשפעת תרופות, זו לא השאלה. השאלה נסובה בנושא ההתרשלות – האם בהתנהגות בית החולים חלה סטייה מהסטנדרט הסביר הנדרש בנסיבות אלו? האם לא ננקטה מידת זהירות שרדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה נוקט?

      עמדת בית החולים: לא בוצעה התרשלות

      בית החולים מסתבר, ביקש להסביר במסכת ראיות איך קרה מה שקרה, כדי להוכיח שלא היתה סטיה מן הסביר, כלומר לא בוצעה התרשלות:

      • העברת המנוחה למסדרון מול תחנת האחיות, מחשש שמא תפגע בעצמה.
      • המעקה הורד כדי שהמנוחה לא תפגע בעצמה.
      • אפילו חשבו לקשור אותה למיטה, אך בשל עורה העדין והפצוע וגופה הצנום, זה ירד מהפרק.

      לכן נתקבלה ההחלטה להוריד את המעקה שהמנוחה שרבבה בו את רגליה ופגעה בעצמה, ולהשגיח עליה מתחנת האחיות.

      האם צוות בית החולים חשב על פתרון אחר?

      מצד שני, לא כל הסבר מהווה הגנה, במיוחד כשמדובר בחיי אדם. נראה די ברור כי כשמעקה המיטה למטה, נשקפת סכנה לשלמות גופה של המנוחה. בנסיבות שנוצרו ובעומס במחלקה, כשהאחיות התפנו לטפל בחולים אחרים, לא נותר בידיהן אלא למצוא פתרון אחר שימנע את האפשרות של נפילת המנוחה.

      "אסור היה להסתפק בהשארת החולה במצב הזה. בנסיבות אלו אין המדובר בטעות הנעוצה בבחירת חלופות סבירות, בגדר שיקול הדעת בלבד, כנטען במסכת ההגנה, אלא בטעות המגיעה לגלל רשלנות של ממש, בהיות ההתנהגות בסטייה מהסטנדרט ההתנהגות הסביר. הווי – כל עוד היה פיקוח צמוד ונאות יכלה ההתנהגות להיחשב כסבירה, מה שאין כן באותן הדרות הבודדות של רפיון בהשגחה", כך כתוב בפסק הדין.

      "בית החולים לא עמד באמות המידה הנדרשות לשמירה על שלמות גופה של החולה".

      כיצד בא לידי ביטוי ההיבט הכספי?

      בית המשפט קבע את תשלום הסכומים הבאים על ידי בית החולים, לבעלה של המנוחה:

      • הוצאות מיוחדות והוצאות קבורה ולוויה – 6,000 שקלים.
      • קיצור תוחלת החיים ואובדן הנאות – 50,000 שקלים.
      • כאב וסבל – 12,500 שקלים.
      • סה"כ – 68,000 שקלים.

      לסיכום, בית המשפט קבע כי בית החולים אחראי בשאלת ההתרשלות מכיוון שמדובר במחדל נקודתי של עובדי בית החולים.

      פסק דין זה התקבל בבית המשפט המחוזי בירושלים, על ידי כבוד השופט מ' גל, ת"א 1549/96

      *האמור בעמוד זה ובשאר עמודי אתר carelessness אינו מחליף ייעוץ משפטי, אין בו משום חוות דעת או עצה משפטית. לפיכך, יובהר, העושה שימוש בתוכן – עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף