Carelessness_MainPic רשלנות רפואית קרלסנס
Carelessness_MainPic רשלנות רפואית קרלסנס
פנייה לייעוץ אישי




    נפל בבית חולים רמב"ם – ויקבל פיצוי בגובה של מיליון ₪

    אשתו של פלוני תבעה את בית החולים רמב"ם עקב נפילתו של בעלה המנוח, בבית החולים, נפילה אשר גרמה למותו. 


    בית המשפט פסק לטובתה סכום של כמיליון שקלים, אותו ישלם בית החולים רמב"ם. האם ניתן היה למנוע את הנפילה של המנוח שהביאה למותו? מה ניתן היה לעשות אחרת, על פי פסק הדין? סקירה קצרה לפניכם.

    תוכן עניינים

    המנוח אושפז בבית החולים רמב"ם, ובדרכו ממיטתו אל חדר השירותים, נפל ונחבל בראשו, מה שגרם לו לדימום תוך גלגלתי מסיבי. המנוח נפטר לאחר ניתוח שלא הצליח, ואשתו תבעה את בית החולים תביעת רשלנות על אי השגחה על המנוח, לאחר שהוגדר על ידי הצוות הרפואי כבעל סיכון לנפילה בדרגה 3, עם קשר סיבתי אל המוות.

    גם עבור הטיפול לאחר הנפילה תבעה אשתו של המנוח את בית החולים, עקב אבחון שגוי, לטענתה, של מצב המנוח והטיפול הרפואי שניתן לו לאחר הנפילה.

    רמת סיכון גבוהה לנפילה – אחריות בידי המשפחה או בצוות הרפואי?

    מכיוון שהמנוח היה מטופל בנוגדי קרישה, וכל נפילה עלולה להוביל לדימום ומאסיבי ומוות, הוא הוגדר ברמת סיכון 3. בני משפחתו שהו במחיצתו כל העת, ובאחד הימים, בשעה 21:00 בערב, ירד המנוח ממיטתו, ובדרך לשירותים נפל בעוצמה ונחבל בראשו במרפק. בית החולים טען כי "יש לייחס לבני משפחת המנוח אחריות מלאה לנפילת המנוח ולא לצוות הרפואי ולחילופין רשלנות תורמת משמעותית לקרות הנפילה." האם אכן כך?

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      מתי כן ניתן לייחס את האחריות לבני המשפחה של המנוח?

      במקרה והיה מתועד בראיות של ממש, שהצוות הרפואי הסביר למנוח ולבני המשפחה כי המנוח סווג ברמה גבוהה לנפילה, וכי קיימת סכנה גבוהה שאם ייפול ארצה, הדבר יסכן את חייו, היה ניתן, כך מציין פסק הדין, לייחס למשפחה את האחריות על נפילתו של המנוח. מכיוון שלא קרה כך, ממשיך השופט ומפרט שורה של מעשים שנתין היה לעשות, על מנת למנוע את הנפילה ואת מותו של המנוח.

      מה ניתן היה לעשות אחרת – על פי פסק הדין?

      א. יידוע הדרכה ואזהרת המנוח עצמו לגבי הסיכון החמור לנפילתו והמשמעות לכך.
      ב. יידוע הדרכה ואזהרת בני המשפחה של המנוח לגבי הסיכון החמור לנפילתו.
      ג. התקנת מעקה ברזל לאורך הקיר, מהמיטה ועד לחדר המקלחת והשירותים.
      ד. מניעת האפשרות שהמנוח יתהלך באופן עצמאי.
      ה. סימון הסיכון לנפילה במדבקה גדולה המתריעה מפני הסיכון, בלוח הרפואי של המנוח.
      ו. יישום נוהל עבודה קיים של הדרכת הצוות הרפואי המטפל.
      ז. הרמת דפנות המיטה.
      ח. הצבת המנוח בחדר נגיש בסמוך לעמדת האחיות עם קשר עין זמין ונוח יותר.
      ט. ייעוץ נוירו-כירורגי מידית לאחר הפילה ולא כשעתיים לאחריה.

      גובה הפיצויים שנקבע על ידי השופט

      כבוד השופט מנחם מזרחי קבע בפסק הדין כי כאמור לא ננקטו אמצעים סבירים שימנעו את ההתרשלות שגרמה לנפילה, וגם לאחר הנפילה, לא ננקטו אמצעים סבירים על מנת לאבחן בזריזות את הדימון התוך גלגלתי, מה שהביא לקשר סיבתי ישיר למותו של המנוח ולנזקים נוספים. השופט פסק כי בית החולים ישלם לתובעת, אשתו של המנוח:

      • פיצוי בגובה של 850,056 שקלים.
      • תשלום עבור שכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% + מע"מ – 198,912 שקלים
      • תשלום עבור הוצאות משפט, תשלום אגרה, הוצאות חוות דעת – 23,400 שקלים.
        סה"כ 1,072,368 שקלים.

      פסק דין זה ניתן בית משפט השלום רמלה, בפני סגן הנשיאה השופט מנחם מזרחי, מס' 60756-01-17.

      *האמור בעמוד זה ובשאר עמודי אתר נזק רפואי אינו מחליף ייעוץ משפטי, אין בו משום חוות דעת או עצה משפטית. לפיכך, יובהר, העושה שימוש בתוכן – עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף