נפילות חולים במהלך אשפוז בישראל – נתונים סטטיסטיים

אחת מהתופעות השכיחות בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי היא תופעת הנפילות. נפילות עלולות לגרום לאשפוז, לירידה בתפקוד ולעתים אף לתמותה. 

כמו כן, נפילות רבות קורות במהלך אשפוז, אליו הגיעו החולים מסיבה אחרת. במאמר זה אציג נתונים סטטיסטיים באשר לנפילות חולים במהלך אשפוז בישראל.

מה מגביר את הסיכוי לנפילה במהלך אשפוז ומה תדירותה של תופעה זו?

הגורם המרכזי שמגביר את הסיכוי לנפילה במהלך אשפוז הוא הגיל. ככל שהמאושפז מבוגר יותר, כך סיכויו ליפול במהלך אשפוזו – גדול יותר.

רוב החולים שנופלים במהלך אשפוזם, הם בני למעלה מ-80. מחקר שנעשה באיטליה גילה כי רוב הנפילות קורות במהלך השבוע הראשון לאשפוז.

זאת, עקב כך שהאשפוז גורם לשינוי באורח חיי המאושפז, הוא נמצא בסביבה שאינה מוכרת לו ולכן אינו נוקט מספיק אמצעי זהירות שיכולים למנוע נפילה.

שיעור הנפילות נע בין 3–13 נפילות ל-1000 ימי אשפוז.

בנוסף, נפילות שקורות במהלך אשפוז מאריכות את משך האשפוז, גורמות לירידה בתפקוד המאושפז ולירידה ניכרת באיכות חייו. כמו כן, שיעור נפילות הקשישים שגרים במוסד, גבוה יותר משיעור נפילות הקשישים ששגרים בבית.

מהן הסיבות שגורמות לרוב הנפילות הקורות במהלך אשפוז?

ראשית, כאמור, האשפוז גורם לשינוי באורח חיי המאושפז, הוא נמצא בסביבה שאינה מוכרת לו ולכן אינו נוקט מספיק אמצעי זהירות שיכולים למנוע נפילה, ולכן רוב הנפילות שקורות במהלך אשפוז קורות בשבוע הראשון לאשפוז.
בנוסף, אדם מתאשפז בבית חולים עקב ירידה כלשהי במצבו הבריאותי, שגורמת גם לכך שהסיכוי לנפילה גובר, למשל:

• אם אדם מאושפז עקב מחלה הפוגעת בשיווי המשקל, בכושר הגופני, בגמישות וביציבות – ישנה כמובן פגיעה גם במהירות תגובותיו האחראיות לתיקון שיווי המשקל, ולכן קיים סיכוי מוגבר שיפול
• אם אדם מאושפז עקב ירידה בחדות החושים המתריעים על סכנות שונות – כמו חוש השמיעה ו/או חוש הראייה, קיים סיכוי מוגבר שיפול.
• לעתים מאושפז נוטל תרופות רבות, למשל כאלו המיועדות להרגעה ולשינה, מה שיכול לגרום לו לפגיעה בערנות ובמהירות התגובה ובכך להגביר את סיכויו לנפילה.

לאור נתונים אלו, איך ניתן למנוע נפילות חולים במהלך אשפוז?

ניתן לנסות ולמנוע נפילות חולים במהלך אשפוז על ידי התמקדות בשלושה תחומים עיקריים:

סביבה פיזית: על עובדי בית החולים לוודא שהרצפה יבשה ומונעת החלקה, שבכל מקום ברחבי בית החולים יהיה מעקה נגיש וכן שיהיו מספיק אמצעי עזר כמו כסאות גלגלים, הליכונים, קביים וכדומה, שלא יהיו גורמים שהימצאותם בבית החולים מפריעה להתניידות בו, וכן שתהיה תאורה מספקת בבית החולים, גם ובעיקר בלילה.

הגדלת מהימנות ותוקף האומדן לנפילה: יש להקטין את מספר המאושפזים שנמצאים בסיכון לנפילה ולהעריך רק לאחר הכרות אמיתית עם החולה, איתו יש גם לקיים אומדן רגיש ודינמי.

נגישות מידע: יש להפוך את המידע לגבי הסיכון לנפילה לנגיש יותר בקרב כל עובדי בית החולים – מהרופא הראשי ועד לצוותי הניקיון. זאת מבלי שאיש מהם יצטרך לבצע חיפוש אקטיבי באשר לסיכונו של כל מאושפז לנפילה.

לסיכום, תופעת הנפילות במהלך אשפוז בישראל היא שכיחה למדי, וככל שהמאושפז מבוגר יותר – סיכויו ליפול גובר.

רוב הנפילות קורות במהלך השבוע הראשון לאשפוז, עקב העובדה שהמאושפז נמצא בסביבה שלא מוכרת לו ולכן הוא לא נוקט מספיק אמצעי זהירות שיכולים למנוע נפילה.

סיבה נוספת לנפילות במהלך אשפוז, היא, למשל, העובדה שמאושפזים רבים נוטלים תרופות רבות, בעיקר כאלו המיועדות להרגעה ולשינה, מה שיכול לפגוע בערנותם ובמהירות תגובתם ובכך להגביר את סיכוייהם לנפילה.

פעולות כמו התאמת סביבת בית החולים, הגדלת המהימנות ותוקף האומדן לנפילה, וכן הפיכת המידע לנגיש יותר, כפי שפירטתי – צפויות למנוע נפילות חולים במהלך אשפוז או לכל הפחות להקטין את שכיחותה של תופעה זו.