זיהומים הנגרמים במוסדות רפואיים: האפשרות לתביעת רשלנות רפואית

זיהומים הנגרמים במוסדות רפואיים, הם בין התופעות הקשות שנפוצות בבתי החולים, ומובילות למוות של אלפים כל שנה. אך האם ניתן לתבוע את המוסדות הרפואיים בגין זיהומים הנגרמים בגין רשלנות רפואית?

מתי מתרחש זיהום במוסדות רפואיים? האם מוסדות רפואיים מחויבים למנוע זיהומים במטופלים? מה הפיצוי שניתן עבור זיהומים שנגרמים ברשלנות רפואית? ולמה חשוב למנוע זיהומים במוסדות רפואיים?

מתי מתרחש זיהום במוסדות רפואיים?

בכל שנה בישראל נדבקים כמה עשרות אלפי מטופלים בחיידקים, במהלך שהותם במוסדות רפואיים. מתוכם מתים כמה אלפים.

החיידקים הנפוצים במוסדות הרפואיים בארץ, נוטים גם להיות חיידקים עמידים ואלימים במיוחד. כך ודאי שמעתם על התפרצויות של חיידק האצינטובקטר הידוע לשמצה. אך ישנם גם חיידקים עמידים נוספים, כמו חיידק קלביסאלה או כמו חיידק מרסה, החודר דרך פצעים פתוחים בעור, למשל באמצעות עירוי או צנתר מזוהם.

הסיבות להידבקות שמתרחשת דווקא במוסדות רפואיים הן מגוונות, וקשורות למערכת חיסונית חלשה יותר של המטופלים ביחס לשאר האוכלוסייה, בשימוש רב באנטיביוטיקה שגורם לעמידות חיידקים, ובתנאי התברואה וההיגיינה במוסדות הרפואיים.

האם מוסדות רפואיים מחויבים למנוע זיהומים במטופלים?

מוסדות רפואיים מחויבים בחובת זהירות כלפי כל המטופלים שלהם. לפיכך עליהם לנקוט בזהירות הנדרשת, כדי למנוע זיהומים והעברת חיידקים בין מטופלים. המוסדות הרפואיים פועלים לרוב על פי פרוטוקולים הקובעים את תנאי התברואה וההיגיינה במוסד הרפואי. בתי החולים בישראל גם מעמידים תברואן שתפקידו הוא לשמור על כללי התברואה וההיגיינה בבתי החולים.

האם ניתן לתבוע רשלנות רפואית בגין הידבקות בחיידק בבית החולים?

לא כל הידבקות של מטופל בחיידק במוסד הרפואי, נחשבת לרשלנות רפואית. בכלל המוסדות הרפואיים, וגם מחוצה להם, קיימים חיידקים, שעלולים לגרום לנזק לכל אדם. אם המוסד הרפואי נוקט בכל אמצעי הזהירות הסבירים שעליו היה לנקוט בהתאם לחובת הזהירות המוטלת עליו, לא ניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית, גם אם המטופל נדבק בחיידק במוסד הרפואי.

כדי לתבוע רשלנות רפואית נדרש להוכיח שהייתה רשלנות מצד מוסד הרפואי. מוסדות רפואיים המפרים את חובת הזהירות שלהם כלפי המטופלים, ולא נוקטים באמצעי הזהירות הנדרשים מהם, כמוסד רפואי או כצוות רפואי סביר, בהחלט עלולים להיתבע בגין רשלנות רפואית והידבקות של מטופל בחיידק בבית החולים.

כלומר כדי לתבוע רשלנות רפואית בגין הידבקות בחיידק, על המטופל להוכיח 3 יסודות:

1. הפרת חובת הזהירות – המוסד הרפואי הפר את חובת הזהירות ולא נקט באמצעים הנדרשים ממנו למנוע זיהום במטופל, כפי שמוסד רפואי סביר היה יכול וצריך למנוע.
2. קיומו של נזק – למטופל נגרם נזק.
3. קשר סיבתי – הנזק נגרם כתוצאה מהחיידק בו המטופל נדבק במוסד הרפואי, והמטופל נדבק בחיידק כתוצאה מהתנהלות הרשלנית של הצוות הרפואי או המוסד הרפואי.

יצוין, כי יתכנו מקרים בהם לא תוכח הסיבה להידבקות בחיידק, אך אם בנסיבות ברור שיש קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית של הצוות הרפואי להידבקות בחיידק, יתכן וניתן יהיה לתבוע את המוסד הרפואי, ולזכות בפיצוי.

דוגמאות לרשלנות רפואית במוסדות רפואיים:

• רמת תברואה נמוכה בכלים הסניטריים – למשל הימנעות מהחלפת מחטים בין מטופלים או הימנעות מעיקור כלים רפואיים, ובפרט כלים המשמשים לניתוח.
• רמת היגיינה ירודה – כגון העדר שימוש בכפפות או שימוש לא נכון בכפפות חד פעמיות, העדר שטיפת ידיים וכו'.
• פעולות בניגוד לנהלי משרד הבריאות – כמו העדר נוהל מסודר למתן טיפול אנטיביוטי בהתאם לסוג הניתוח, בניגוד לנוהל משרד הבריאות המחייב בכך.

מה הפיצוי שניתן עבור זיהומים שנגרמים ברשלנות רפואית?

הפיצוי שניתן עבור זיהום שנגרם ברשלנות רפואית, ויכול להגיע גם למאות אלפי שקלים, בפרט כשמדובר באדם שהגיע למוסד הרפואי במצב בריאותי טוב יחסית, לצורך ניתוח או טיפול פשוט יחסית, ומצא את מותו בשל זיהום שנגרם ברשלנות.

גובה הפיצוי יהיה תלוי בנסיבות התנהלות המוסד הרפואי, ויהיה בהתאם לחומרת הנזק שנגרם למטופל, לנכות שנגרמה, או לשנים האבודות של מטופל שנפטר. כמו כן יינתן פיצוי עבור הוצאות שהוצאו בגין הנזק שנגרם, כמו הוצאות של טיפולים רפואיים, הוצאות קבורה ועוד.

למה חשוב למנוע זיהומים במוסדות רפואיים?

בשורה התחתונה, רבים מהזיהומים הנגרמים במוסדות רפואיים ניתן למנוע באמצעות נקיטת אמצעי הזהירות המתבקשים ועמידה בתנאי היגיינה ותברואה גבוהים.

מניעת הזיהומים יכולה למנוע מוות מיותר של אלפי מטופלים מדי שנה. כמו כן, רשלנות רפואית של מוסדות רפואיים, הגורמת לזיהומים במטופלים, היא עילה לתביעה של המוסד הרפואי שהתרשל, והיא יכולה לזכות את הנפגעים בפיצויים גבוהים במיוחד.