Carelessness_MainPic רשלנות רפואית קרלסנס
Carelessness_MainPic רשלנות רפואית קרלסנס
פנייה לייעוץ אישי



    רשלנות רפואית: טיפול רפואי ללא הסכמה

    הכלל – החובה לקבל הסכמה מדעת טרם טיפול


    סעיף 13 לחוק זכויות החולה, קובע את הכלל לפיו אין לבצע בחולה טיפול רפואי ללא הסכמתו – מראש ומדעת. אילולא כן, ייחשף הרופא לתביעות בגין רשלנות רפואית ו/או תקיפה.

    תוכן עניינים

    החריגים לכלל

    סעיף 15 לחוק זכויות החולה מפרט מצבים בהם לא ניתן יהיה לקבל הסכמה מדעת לטיפול רפואי, וחרף אי מתן ההסכמה, יבוצע הטיפול הרפואי, ולא ייחשב לרשלנות רפואית ו/או לתקיפה.

    סעיף 15 לחוק מונה את החריגים לכלל המחייב קבלת הסכמה מדעת, בקובעו כדלקמן :

    " 15.על אף הוראות סעיף 13

    (1) מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:

    (א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;

    (ב) לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;

    (ג) אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.

      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

      (2) בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד – ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:

      (א) נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;

      (ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;

      (ג) קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע.

      (3) בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת".

      הסעיף מדבר, בין השאר, על נסיבות בהן במהלך טיפול רפואי, דוגמת ניתוח, בו החולה מורדם ואינו בהכרה, מתעורר צורך דחוף ומיידי לבצע טיפול נוסף, שלא ניתנה לו הסכמה עובר לניתוח. מה על הרופא המנתח לעשות במקרים כאלה?

      אם יבצע את הטיפול הנוסף ייחשף לתביעת רשלנות רפואית ותקיפה, באם לא יעשה את הטיפול הנדרש מצבו הבריאותי של החולה עלול להתדרדר והוא חוטא לשבועת הרופאים. לצורך פתרון לדילמות אלו נחקק סעיף 15 לחוק זכויות החולה.

      "החולה הסביר" כאמת מידה אובייקטיבית בתביעת רשלנות רפואית

      במידה ובית המשפט מוצא כי התקיימו יסודותיה של עוולת הרשלנות וכי בוצע בחולה רשלנות רפואית, באשר לביצוע הטיפול בו ללא קבלת הסכמה, ומתקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לחולה לבין הרשלנות הרפואית, תיבחן הסכמת החולה בדיעבד ובאופן היפותטי ועל פי אמות מידה אוביקטיביות.

      בנסיבות בהן החולה נותח ובוצע בו טיפול ללא הסכמה מדעת, בתי המשפט יבחנו בצורה היפותטית, האם החולה הסביר, באותן נסיבות, היה מסכים לעבור את הטיפול המסוים, אם היו פורסים בפניו את כל המידע הנחוץ לו, סיכוייו וסיכוניו, לצורך קבלת הסכמה מדעת.

      (גישת בתי המשפט היא להפעיל את עוולת הרשלנות על פני עוולת התקיפה במקרים כגון דא. את עוולת התקיפה מסווגים למקרי רשלנות רפואית קיצוניים בחומרתם ובפולשנותם לאוטונומיה של החולה).

      מידת הפגיעה באוטונומיה של חולה כראש נזק בר-פיצוי בתביעות ברשלנות רפואית

      פגיעה בזכותו של האדם לאוטונומיה על גופו, הוכרה כראש נזק בר-פיצוי על עצם הפגיעה באוטונומיה, במנותק מהשאלה בדבר הרשלנות הרפואית שהתבטאה באי קבלת ההסכמה לביצוע הטיפול.

      ב-ע"א 2781/93 דעקה נ' בית חולים כרמל, פ"ד נג (4) 526, התבררה תביעה בגין רשלנות רפואית, בנסיבות בהן בוצע בתובעת ניתוח ללא קבלת הסכמתה לביצועו. כב' השופט אור קבע, כי בנסיבות המקרה, החולה הסביר היה מסכים לקיומו של הניתוח. אך יחד עם זאת, הכיר בראש נזק חדש של מידת הפגיעה באוטונומיה של החולה, וקבע, כי התובעת זכאית לפיצויים בגין הפגיעה באוטונומיה שלה.

      *האמור בעמוד זה ובשאר עמודי אתר carelessness אינו מחליף ייעוץ משפטי, אין בו משום חוות דעת או עצה משפטית. לפיכך, יובהר, העושה שימוש בתוכן – עושה זאת באחריותו.

      לייעוץ מקצועי ראשוני ללא התחייבות 077-9974772
      פנייה לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

        מידע חשוב נוסף