לייעוץ ראשוני ללא התחייבות:
03-9786678

הולדה בעוולה כעילת תביעה ברשלנות רפואית

תביעה ברשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה תיתכן בנסיבות בהן אדם נולד כשהוא סובל ממומים קשים, עד כי ניתן לומר, כי טוב היה לו, לו לא היה נולד מלכתחילה. תביעות בגין הולדה בעוולה, יופנו, ברוב המקרים, כלפי הגורם שלא התריע בפני האם, בעת או בטרם הריונה, על המומים מהם עשוי לסבול עוברה, ובלבד שהאם אכן ביצעה בדיקות שיכלו להצביע על סיכונים, כאמור.

רשלנות רפואית

יש לך שאלה משפטית בנושא? שאל אותנו בפורום רשלנות רפואית

הולדה בעוולה כ"נזק" על פי דיני הנזיקין

ע"א 518/82 זייצוב נ. כץ פד מ(2) 85, הנו פסק דין מכוונן בהקשר הזה. שם נדונה תביעה בגין רשלנות רפואית אשר התבטאה בהולדה בעוולה. בית המשפט העליון קבע, כי בנסיבות בהן ניתן לראות בחייו של אדם "נזק" מתמשך, כהגדרתו בדיני הנזיקין, או אז יכירו בתביעה ברשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה. המשמעות של קביעה זו היא, שעבור הילוד, מוטב היה לו שלא היה נולד כלל, שכן חייו אינם חיים, והבאתו לאוויר העולם משמעותה גרימת "נזק".

פנייה לייעוץ אישי עם עו"ד אביטל פז


פסק הדין גרר הדים רבים ועורר סערת רגשות בקרב ארגוני זכויות האדם, שמחו על קביעתו זו של בית המשפט, שלעיתים מוטב לו לילוד שלא לחיות, כאשר מצבו הבריאותי בכי רע.

אין מחלוקת שסוגיית הולדה בעוולה מהווה את אחת השאלות הקשות ביותר עימם נאלץ בית המשפט להתמודד. עצם הקביעה, כי המוות טוב מהחיים, מהווה שבירת מוסכמות חברתית ונוגדת אמונות וערכים בסיסיים.

מסגרת התביעה ברשלנות רפואית

תביעה שכזו מסורה לילוד, והוא זה התובע את האחראי לרשלנות הרפואית שנגרמה בעצם לידתו. בית המשפט יבחן את חובת הזהירות המוטלת על הרופא, לצורך קביעת האשם וייתרגם את נזקו של התובע בפיצוי כספי.

על הילוד להוכיח, כי במחדלו של הרופא, שהתבטא בכך שלא התריע בפני הוריו על הסיכונים הכרוכים בהבאתו לעולם ועל סבירותם הגבוהה, הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו וגרם להולדתו – הולדה בעוולה – ילוד בעל מומים קשים שמוטב היה לו, לו לא היה. שכן, אלמלא הרשלנות הרפואית, היה הרופא מתריע בפני הוריו על הסבירות להולדת ילד בעל מומים, וייתכן כי היו נמנעים מלהמשיך את ההיריון.

תביעות מעין אלה הינן פרדוקסאליות. שכן, הילוד תובע את מי שגרם במחדלו להבאתו לעולם. שכן, אלמלא התרשל אותו רופא/יועץ אולטרא סאונד/גנטיקאי, הייתה אימו מפילה את העובר והוא לא היה נולד.

בתביעות מן הסוג הזה, הרופא אינו מואשם בכך שגרם לנזקו של הילוד. הנזק, הרי , היה שם לפניו, בין אם מדרך הטבע ובין אם בהשפעת גנטיקה. הרשלנות הרפואית המוטלת לפתחו של הרופא היא שלא התריע על הסיכון ובכך סייע בהבאתו לעולם, נכה ובעל מום.

רשלנות רפואית וביטוייה

תביעה בגין הולדה בעוולה מוגשת בשם הילוד. הוא זה התובע את הולדתו, ומבקש בתביעתו זו פיצויי עבור הנזק שנגרם לו, בעצם הולדתו. רשלנות רפואית כאמור, יכולה ללבוש מגוון צורות: החל מאי פענוח נכון של תוצאות מעבדה, עובר בייעוץ גנטי מוטעה, דרך אי אבחון מחלה של האם ההרה שיצר סיכון בעובר, עד לאי גילוי מידע קריטי אודות מצב העובר, וכיוצא באלה התנהלויות הנגועות ברשלנות רפואית.

הולדה בעוולה בבתי המשפט

בע"א 518/82 המוזכר לעיל, הכיר בית המשפט בהולדה בעוולה כעילת תביעה ברת פיצויי. בפסק הדיו נחלקו דעות השופטים באשר לנסיבות אשר יכנסו למסגרת העוולה: שניים מהשופטים החזיקו בדעה, כי יש להכיר בהולדה בעוולה רק כאשר מדובר בילוד בעל מומים קשים ביותר, שני השופטים אחרים סברו, כי יש להקל בדרישה וכי ניתן להכיר גם במקרים בהם הילוד בעל מומים סבירים, שניתן לחיות עימם, והשופט החמישי, בחר שלא לנקוט עמדה במחלוקת ולהשאיר הכרעה בסוגיה זו למחוקק.

פסקי הדין הספורים שהתקבלו בעניין זה, מאוחר יותר, תמכו בגישה הנוקשה יותר, וקבעו כי תביעות בגין רשלנות רפואית שמקורן בהולדה בעוולה, יחולו רק כאשר מדובר בילוד בעל מומים קשים, שבהם ניתן לומר כי "עדיף לו שלא נברא מאשר שנברא".

עו"ד פז: "אדם שנפגע מאירוע נזיקי שפגע בגופו ובנפשו עומד חסר אונים אל מול המערכת הבירוקרטית וחוסר האכפתיות של חברות הביטוח, דווקא בשעותיו הקשות ביותר. אני מרגישה תחושת סיפוק ומימוש עצמי מהיכולת לעזור לאנשים במאבקם, להקשיב למצוקותיהם ולהלחם עבורם, ללא פשרות, מול כל המערכות השונות כדי להשיג עבורם את תוצאות הטובות ביותר".

עו"ד אביטל פז בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, הוסמכה כעורכת דין בשנת 1992 והינה בעלת ניסיון רב בליווי וייצוג משפטי ברשלנות רפואית לאחר היכרות רבת שנים עם שני הצדדים התובעים והנתבעים. ליצירת קשר עם עו"ד אביטל פז 03-9786678.

פנייה לייעוץ אישי





האמור בעמוד ובאתר רשלנות רפואית אינו תחליף לייעוץ משפטי. מידע משפטי מטבעו מתיישן, ואין הבעלים של האתר מתחייב כי האמור לעיל מעודכן ומתעדכן, כך שבכל מקרה אין להסתמך על האמור, כל העושה כן עושה זאת על דעת עצמו ואחריותו בלבד.